תמימותך אבדה בין אולמי ארמונו,
בין טוויית תככנות מרסנת
בין תשוקותייך
נאמנותך קרועה
בין שקר ובגידה
אין שביל
מקוללת אהבת איש הססני
שותה את שגעונו - נדבקת
טובעת בנפתוליו הקשים
של הקיום
נפרדת
לא מנזר לך
שוקעת במי תנומה
ורק נופרי שדייך על פני הנהר.