נוממיא מאיטליה,

נסיכה בת מלכים,

חיה בעולם מוכר,

של מכשפים ונסיכים.

 

שם בין מבצרי ספגטי,

שלט לו מלך כסף הנודע,

ושם שטרה ילדה לו ,

את נוממיא הילדה.

 

בהתחלה כולם חייכו לה,

"אוי הילדה כה מקסימה"

ובמהרה שמועה נפוצה,

שיש יורשת ממלכה.

 

תושבי איטליה חגגו,

ומלך כסף גם חגג,

וכל הארץ לכבודו שתו,

מאושרים הם עד הגג.

 

נוממיא גדלה בשקט,

ומתרחקת מכולם,

בלי הרף מציאים לה כסף,

אך היא בורחת אל העם.

 

וגברת שטרה בוכייה לה,

ועולמו של כסף גם חרוב,

לאן נוממיא נעלמה לה?

האם יהיה כאן סוף עצוב?

 

נוממיא לומדת את הצדק,

עוזרת לאנשים החלשים,

היא מוותרת על הכסף,

והיא תורמת למבקשים.

 

אביה כסף מתרגז,

אמה שטרה לא מבינה,

למה לתרום אם לא חייב,

זה רק קורע המדינה.

 

ומפצירים בה נואשות,

לשוב לכסף לארמון,

ומסרבת היא קשות,

ומוותרת על ההון.

 

פתאום מגיע נסיך חביב,

יפה הוא תואר ומראה,

אדם פשוט היה אביו,

וכך הצליח כנראה.

 

הוא מתאהב בנוממיא,

ואז מציע להתחתן,

כולם אומרים "הללויה"

והם גרים אצל שכן.

 

תורמים הם כל מה שיכולים,

וכבר כיום הם מלכים,

אך אף אחד עוד לא הבין,

את דעותיי הממולחים,

 

נוממיא ידעה כבר אז ,

עוד כשנולדה יעודה נקבע,

הוריה כסף ושטרה מאז,

אך היא ההפך בעצמה.

 

ואם לקרוא בין השורות,

נוממיא שם מיוחד,

וכשקוראים אותו הפוך,

כולם כבר מבינים מיד.

 

אי - ממון.

 

:)