שירת הנקמה17/06/2019 09:07 | יצחק אורשמים של פסטל נחו על העיר פניה היפות משכבר, דהו מול הים הרוח הכתה בשער הרתה אבק דרכים קשה פוגעת בעיניים רכבות עמוסות דם חלפו מנגד סרט חייה, בקרונות בקר פנתה ועלתה במעלה הדרך, זכרה הכול הדלת הכבדה,המגולפת, פעמון הנחושת משנפתחה הדלת, ירתה ללא היסוס פעם ופעמיים הכבלים היו לה תכשיטים משא הבגידה נפרק מעליה כשנישאה צפירת האבל על מותו כרכה חבל סביב צווארה- ושרה. |