אֶת שִׁירַי נוֹטְפֵי הַכְּאֵב,תָּלִיתִי עַל חַבְלֵי הַתִּקְוָה,
הָרוּחַ לֹא הִצְלִיחָה לִסְפֹּג רְטִיבוּתָם.
הִכְנַסְתִּי לַמְּיַבֵּשׁ אֲשֶׁר יִבֵּשׁ אֶת הַדְּמָעוֹת,שֶׁזָּלְגוּ מֵעֵינַי בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה,
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁ -רַק אִם אַבִּיט מַעְלָהאֶמְצָא אֶת כָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁתמְרַחֲפִים עַל גַּבֵּי הֶעָנָןאֲנִי מְיַחֶלֶת לְהִתְנַדְּפוּת לַחוּתָםשֶׁל הַדְּמָעוֹת.