נִפְרְצוּ הַגְּבוּלוֹת
בֻּטְּלוּ הַהַגְבָּלוֹת,
לַטוֹרְפִים אֵין הַרְתָּעוֹת.
בְּחָפְשִׁיּוּת יִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּמַלְתָּעוֹת.
הַבִּטָּחוֹן וְהַשַּׁלְוָה נִגְזְלוּ, כָּל הַחַיוֹת סוֹבְלוֹת וְאֻמְלָלוֹת.
גַּם הַמִּרְמָה בָּעֵדֶר מִתְגַּבֶּרֶת
הָאֱמוּנָה בְּטִיב הַמִּצְרָכִים נִשְׁבֶּרֶת
הַחַיּוֹת מְבֻלְבָּלוֹת
מַדּוּעַ זוֹ לָזוֹ כָּךְ מְרָמוֹת? הֵן שׁוֹאֲלוֹת
הַכֵּיצַד נוּכַל לָתֵת אֵמוּן בַּאַחֶרֶת?
אֵין מִי שֶׁלַּעֶדֶר יַקְשִׁיב
וְאֶת תְּחוּשָׁתוֹ יֵיטִיב
כֻּלָּן בָּעֵדֶר שׁוֹאֲלוֹת: הֵיכָן הָרוֹעֶה?
כְּבָר זְמַן רַב הוּא אֵינוֹ נִרְאֶה
אֶת הַסֵּדֶר עַל כַּנּוֹ אֵינוֹ מֵשִׁיב.