שגרה ברוכה

סמוקת מילים בוערת כלהבה

אל ערטילאיות הדברים

וממשות אחרת.

ימים נושאים כלפידים

כרזות שגרה.

שגרה ברוכה באה אליי

עוטפת בשמיכתה,

רוקמת בי תכניות

כתחרה צבעונית.

ממוללת שעותיה

בשעון החול.

סוף קיץ טורף קלפיו,

מקבל פני הסתיו

בשקיעות אדמוניות

נוגעות בשורשי ההוויה.