היתה שם בריכה של שמש

היו בה שטים

אורות ומילים יפות

כאגב חיבה ואמש

שהיה צריך רק לדוג ולמשות

היו זכרונות עולם עתיקים

היתה באר של חכמה

והדברים זרמו עדינים

כרשת הגשר בין הלבבות

כאישה עירומה

במים שקטים

החודרים עמוק

ויד ממרקת בם

את הנשמות

אחר כך

הגיעו עוד ועוד

אנשים

שהותירו הכל מאחור

ודלו ממנה עוד ועוד מילים

לחבר בהן שירים

שמחברים בין הכל

ונפתחו מעל הרקיעים

עד השביעי

עת ירדה מנגינה לעולם

הוטב לנו מאוד

רגע פתאום

ועבר בין כולנו

רעד של חום

כשנפתחו מראות

של שמים,רעות ואחווה

לבלי ספור

וממעל לארץ

יכולנו לראות

היו יורדים

על סולמות פה וסול

מלאכים

להפוך את כולנו

ללוחמי אושר ואור

חייכתי ונעורתי

אל עוד חלום מחלום

הוא יבוא פעם

ילד פלא

ילד פרא

ויאמר הגעתי

שמש בגבעון דום...

פלוגה ב' הנה שבתי

הנסיך הקטן מהירח

שמעל דרך איילון