אַיֶּלֶת חֵן21/10/2006 09:09 | מרגלית בר-צביאַיֶּלֶת חֵן הָיְתָה
מִתּוֹךְ עֵינֶיהָ נִבַּט הָאֹשֶׁר
נִשְׁזַר מִבַּעַד לְצָּעִיף הַסְּתָו .
זַכָּה וּבָרָה כְּחַמָּה זוֹרַחַת
הוֹתִירָה בְּלִבִּי פְּרִיחוֹת
תָּוִים בִּלְתִּי כְּתוּבִים
וְגַעְגּוּעַ.
שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת מַלְאָכִים
מִתְיַפְּחִים בָּאֲפִילָה
כּוֹכְבֵי מָרוֹם הֵטִילוּ עַצְמָם
לְמַרְגְּלוֹת יָפְיָהּ .
בְּלִבִּי נִמְתַּח מֵיתָר
יוֹרֶה חִצָּיו אֶל חָלָל
צִפּוֹרִים נוֹשְׂאוֹת דִּמְעוֹתַי אֵלֶיהָ.
|