מֶרְגִ'י / ש. כהן

מֶרְגִ'י / ש. כהן

הַפַּסִים נִשְׁחָקִים מַהֵר,

הָרַכֶּבֶת פּוֹלַחַת חוֹתֶכֶת,

אוֹר כּוֹכָב אוֹ מְנוֹרָה,

וּשְׁנֵינוּ...

אָנוּ פַּרְפַּרִים מֶרְגִ'י,

וְהַלַּיְלָה – קָצָר הוּא,

הַפַּסִים נִגְמָרִים,

גַּם אֲנַחְנוּ..

קָרוֹן רָדוּם בּוֹקֵעַ,

אֶת אֲפֵלַת הַלַּיְלָה,

פִּי נוֹשֵׁק לְפִיךְ לָרֶגַע,

לָמָּה?. ..

מֶרְגִ'י -תַּרְמִיל וְרַכֶּבֶת,

תַּחֲנָה וְתַרְמִיל,

תַּרְמִיל וַאֲנִי,

מֶרְגִ'י וַאֲנִי – אַיִן...

נְיוּ-גֶ'רְסִי,  קָלִיפוֹרְנְיָה, טֶנֶסִי,

מֶרְגִ'י שָׂם.

הָרַכֶּבֶת עוֹצֶרֶת

בְּתַחֲנָה.

עוֹד רֶגַע קָט,

כָּאן נִפָּרֵד מֶרְגִ'י.

פִּי נוֹשֵׁק לְפִיךְ לָרֶגַע,

מֶרְגִ'י..