עוֹד מְעַט תִּהְיֶה מִלְחָמָה
אַתְּ יוֹדַעַת
רָעָה
יְגֵעָה
לֹא נוֹגַעַת
בַּאֲשֶׁר יָדִי
מְבַקְּשׁוֹת.

וַחֲלוֹמוֹתַי מִתְעַקְּשִׁים
לְהָכִיל אֶת קְוֻצַּת שֶׁיְּעָרֵךְ
שָׁחֹר, וְלַח
וְעָצוּב
בַּחֶדֶר זֵעַת אַחַר צָהֳרַיִם
שֶׁל בְּרִיחוֹת.

וַאֲנִי נָס
מֵהָאֵשׁ
הַבּוֹעֶרֶת
בִּרְחוֹבוֹת מִתְקָרְבִים.

בָּרַדְיוֹ מַשְׁמִיעִים
אֶת תַּחֲזִית מֶזֶג הָאֲוִיר
וּמָה אִם מָחָר
לֹא תִּהְיִי.