תודה על החיזוקים ועל האהבה שנתתם.

אוהב אותכם ........

וסולח....סולח......

 

מקווה לחזור שוב ביום מן הימים.(בנתיים מביים את מותי,ככה שדב,שרון ועודשותפים שמצטרפים כל יום לא ייבקשו להיות שותפים בירושה)

שבת מקסימה וקסומה לכולם.וגם לך מלודי החמודה,קורה שכועסים,קורה שכואבים,יש בנו נשמה רגישה.נפגעתי מן המילים.

אך כעת חזק יותר מתמיד."מה שלא מחסל-מחשל"

תודה רבה לכולכם-לכולכן.

"דרך המילים" בשבילי זה הבית,ובית לא עוזבים.

נ.ב.

 

רציתי לספר מעט על עצמי ברשותכם....

אני יליד שכונת התקווה בדרום תל אביב,שכונה שהתפרסמה בילדותי בחיי הפשע.

בצעירותי נגעתי גם אני פה ושם כמו כולם פה ברוע.

אבי היה אחד מהכלל,ומיושבי בתי הקפה בין משחקי הקלפים לשתיה החריפה.

זכור לי מקרה מסויים,הייתי בסך הכל בן שש ילד קטן וחלש,שהולך באמצע הלילה עם אימו החולה והמוכה קילומטרים רבים עד לבית הקפה.להחזיר את אבי השיכור הבייתה,ואני ילד בן שש תומך את אבי בצד אחד ואמי מהצד השני.

שוטרים ביקרו אצלנו מידי יום.ואני הייתי מזהיר את אבי מפניהם,ואז הוא היה בורח דרך הסמטאות.

אימי אנאלפבתית,ותמיד אמרתי בליבי שאלמד אותה לקרוא ולכתוב,ופשוט לא יצא לי ועד היום אני מצטער על כך.

עברתי ימים של רעב,אבא בכלא,בגדים שעברו מילד לילד מכוסי תלאים.

ימי סמים אפלים,ימי בריונות וכאב.

ועכשיו כשאני כאחד האדם. יוצר,כותב,דומע,מחייך ואוהב.

הגעתי לאן שהגעתי בזכות. הכתיבה היא חיים בשבילי,אז אנא אל תקחו את שיש בי.

אל תפגעו ברגישותי הרבה.

הרבה כאב ודמע עברתי.הרבה ימים נוראים,

אז אנא על תחזירוני לימי בראשית...של אז. 

תודה.