שרית

הכרתיך בשרות הצבאי

עתה שלוש לפנות בוקר

איני מצליחה להרדם

מיטתי חמה, שרית

ומיטתך קרה עוטה חול

מכוסה עפר

כיצד את מצליחה 

להרדם בה לילה לילה

שש עשרה שנים

והרי קר לך

ואת רעבה לחום

ומכסת החלומות

פוחתת, הופכת לסיוטים

הו שרית

איך העוול זוחל מפעפע

בתוך האדמה

מתחת רגלי ממש

בקפיצה גורלית אחת

כל ימי גידלתי ילדים

כתבתי שירים

ואת שוכבת מכווצת

שומעת קולות עורבים

הו שרית

דמותך תמיד לנגד עיני