בית גיל פז ליד פריז
משומר להפליא ואני מתקרב-
האם אוכל כאן לנוח
לבלות בשיר את האחרית?
גג ציפחה שחורה
ארובה מלבנים אדומות
צללית שמש על קיר
צל מרפסת בקווים עדינים.
עלים מתחילים להצהיב
עצים ענקיים לפני הבית פזורים
יתפשטו עוד מעט מעלים
ואני מתקרב לבית המסתורי.
נשים על ספסלים לבנים
פה ושם ריר נוזל על הפנים
הן ממלמלות כמו שירה לעברי
ואני לא מבין מילה בצרפתית.