כמו שקוטפים פרח בר

כמו שיורים חץ בלב

כמו שמחליקים על הבננה

כמו שהלב לרגע מפסיק לפעום

 

כך פתאום אני מרגישה

מהאמירה, אמירה קשה

כך אתמול שוב אמרת

ופיזמת בלשונך את הפזמון הישן

 

אוהב אבל לא יודע

אוהב אבל צריך לבד

אוהב אותך עד מוות אבל

אוהב אותך באמת

 

כך אמרת אתמול

וים הדמעות שלי החל להתייבש

טוב, אחרי שעה של בכי

שעה שליבי שוב לא ידע

לפעום או לא

 

רוצה לעזור לך להחליט

מקווה שאהבתנו תמשך לעד

ותלבלב לה כמו השושנה

תזרום לה בנהר

 

רוצה

מקווה

תוהה

 

אך באהבה

יש רק כן ולא

רק אוהב או לא אוהב

אין אמצע

אי אפשר