יש אנשים קשים,

חסרי רגשות.

חיוכם רחב מאוד,

אך בעיניהם מבט קשה.

הם בוכים,

משתתפים בצערם של אחרים,

אך עיניהם יבשות,

כמו מקורות מים בשנת בצורת.

ליבם-לב אבן.

אדישים לכאב אחרים.

וכשימותו-

אף אחד-

אולי מלבד בניהם-

לא ילך אחר ארונם.

 

יש אנשים שאני אוהבת.

חיוכם רחב-

 ועיניהם מאירות.

הם בוכים משתתפים בצער אחרים,

ועיניהם-כמעיין שופע.

 ליבם-רך כחמאה.

לא יכולים לעמוד מול כאב.

במאמצם לעזור-

ישכנעו אבן-

אם תוכל לעשות משהו.

וכשימותו-

נהר אדיר יזרום אחרי ארונם.

 

אז אנא,

היו שייכים לקבוצה השנייה,

 העניקו מתוככם-

לא תפסידו.

ויזכרו אתכם לעד.

 

 

(ניסן תשס"ה)