משום כך אוהב

חתימת קולך טבועה בזיכרוני
כשדי המינקת בפי.
אברותייך חקוקים בזרועותיי -
חבשת את ליבי בליבך והוא שותת דם.

מעומק מצולות רוחי
חילצת לי רוח איתנים,
שתגן על פניי הסתורות.

הבעת פנייך מרחפת על חיי
כרוח אלוהים המרחפת על המים.
עינייך נושמות בנפשי את כאבי –
חייכת לי שירים שליוו את חיי.

בהרי תפילותיי הזכות,
צמחה שושנת ההדר,
ויצרתי קשת בענן.

ומשום כך, משום כך,
אני אוהב אותך.