עצוב לי מידיי כדי לכתוב

עצוב לי מידיי כדי שאוכל לאהוב,

עצוב לי ששיגרתי אינה מלבבת

או שנשמתי כבר אינה מתלהבת.

יום הולך יום בא

מוחי מקשקש על הא ודא,

השולחן אינו יציב

הקול כבר לא מכתיב,

שאון היקום כבר לא מרעיש

ולמרבה הפלא הזמן עוֹלֵם לו חיש.

ובמקום לכתוב מצאתי מכחול

ובמקום דפים יש קיר וחול,

עליהם אטביע חותם כישוריי

בצבעוניות נפלאה של ציוריי.

ציור חד פעמי שארצה להעלים

אציירו על חול,

ציור שיגע ללבי ופצעי יחלים

אציירו על קיר עם מכחול.

 

 

עולֵם= נעלם   על פי פרוש שלי....