ביכורי עתים

ביכורי עתים הם לפעמים

געגועים לבית, 

לילדות אובדת במבוך

הזמנים.

לקיצים חמים מנשוא

בהם חשפתי גופי לקרני השמש

ולא עייפתי.

לפירות העונה,

ועימם זיכרונות משווקים הומים.

לאהבות ראשונות עם טל על השפתיים.

יוקדות בערב הומות לחנים.

געגועים לבית הוריי מחזירים בי

זיכרונות אבודים של מסורת 

ומשחקי ילדות, שלא נס ליחם.