אביב 74202031/03/2020 12:43 | יצחק אוראדוות המים באגם ריצדו מחייכות כברק יהלומים, באור הטורף הגדול כמו אז, נשען על המעקה מביט בסיין, הגדה המערבית בסמטה ברובע הלטיני אור אלוהים משתקף בפנייך לוגמת אספרסו, שפתייך בחופי הספל מייחל- בשפתיי השעון מקונן השנים שחלפו המטוטלת כמו סופרת מכות כואבות של עונג עצב היסמין נכרת במבוא לביתך ניחוחו נעלם כמו, אני- את כמה הייתי חסר בושה על משכבי בלילות עת זרה חיבקה אהבתי לוחשת עוקצי תשוקתי בשפתי חטאת כמו אז, עת היו בקפה המר- מתוק עתה את עולה כסנה, לעולה קרבן ימים של אהבה אבודה כמו שלח אלוהים שליחי נקמה לאדנות אופק חסר בשורה ורק תיבת הדואר מלאה- ולא בשירת אהבה. |