את והים

07/04/2020 11:01 | יצחק אור

הים נושק לחוף אהבה
השחפים מרחפים מימיו כפילגשים
הסמטאות יורדות לחיקו חסרות בושה
מבושמות בשלל ריחות ועטורות צבעים
כפות הדקלים מתעלסים עם הרוח
בחול הרטוב- טביעות כפות רגלייך

שמש ים תיכונית עזה ניתכה על הגוף
העיניים נעצמו מול בוהק הזהב הזוהר
גיששתי דרכי אלייך כסומא
יודע, את שם, לא שם-תמיד
כמו הסוכר בקפה המהביל
כלבי הנתון בכפות ידייך

בערב השקפנו יד ביד מהמרפסת, שומעים את הים
ארגמן מבויש של שקיעת  אביב עטף את העיניים
העננים כמו ליטפו , הלך ושוב, הלוך ושוב, את הירח העולה
הרוח לבשה את כנפיה על בעירת גופינום

נושק לעינייך, כמו מחילה

ונתנה תוקף קדושת היום והים

שבועה


בבוקר, חזר הים וצחק.