רון משך את שרידי הגיר הוורוד על פני הציור המושלם והביט בו באושר. "זו שקיעה או זריחה?" נשמע קול עבה מאחוריו. הוא פנה לאחור וראה את מר נבו מסיר את המגבעת השחורה ומגרד את קרחתו הבוהקת בקרנים אחרונות של עת ערב. "אין לי שעון" הוא ענה וחזר להביט בים.