|
עֲפָאַיו הַשְׂרוּגִים בְּנַפְשִי בַּד בְּבַד,
מַדְרִימִים אֳפָקַי מְאִיוֶלֶת הַדַעָת.
פֶּן אַיָה הַדּורֶסָת לִיבִּי שֶׁאָבַד
כִּמְלֹא הַנִימָא בּוֹ נוֹגַעַת.
עֵצִי ,עֲצַתִי,אֲמִירַיו מְדוֹרַי,
הִתְבַּכֵּר בְּעוֹדֵנִי גְּדוּשָׁה.
רוּחִי בּוֹ תִּשׁוּב וְנוֹקְרוֹת צִפּוֹרַי
בַּפֵּרוֹת בַּם עוֹדִי אוֹשֵׁשַׁה. |