שקוע בחלון
עוצם עיניים לנוף
ובמיטה את הומיה
רגעים אחרונים של שינה
פוקח שוב ומתענג
על סערה טרופית עולה
מכרסמת ולוחשת-
אני מוכנה.
עומד שקוע בחלון ונזכר
במילים שנלחשו לא מכבר
בין עור ובשר ענוג ורך
ובלי להרגיש
אצבעי גורפת שם-
מסע בנחירי האף.
המחשבות הכי עמוקות
באות לי אז.