נשירת העלים או אובדן התמימות26/04/2020 09:34 | יצחק אורשמים של כחול נבזזו עת שקיעה במערב התלקחו ענני כבשה בעוז הורד של תשוקה אפלה ואנו, אנו רק רצינו לעוף ללכת עם הרוח, להיות אהבה כאב אבדן החירות בנו, בשניים תוגת הלב השבור, קרעי הפרחים המתים פצעי הגעגוע בעת ימי המרד הגדולים הצעקה הגדולה שלא צעקנו, תמימים החיבוק החסר, נשירת העלים , שבעה צעיפי אבלות על צווארנו כרוכים בפרדסינו מתים אבקני ההדרים הדבורים מסרבים שירת הצוף עם הפרחים הסיגליות, נשכחו זה מכבר ,עם הפרחים מתים במשלטי חיינו סדקים של אבלות וקוצים אני רק רוצה לחזור לניחוח הפרח החי בשערך לתמימות, לאביב ימים יבואו בשערים ללילות זרועי כוכבים לובש אותך- געגוע.- געגועים |