נוסע ושב10/05/2020 10:22 | יצחק אורהציפורים שלי הם געגועים עת נשקתי לך באור הנר הדועך העזתי עורך צמוד לעורי בעיניים עצומות, בקימורי הגוף הנצת כמו, קורא אותך ממעמקים היו גם ימים ולילות, של בדידות הכאב מחבק לבד את האור, מחפש הטעמים לפעמים, כמו כייס, מביט אל חלון מואר מחפש דמותך , מחפש ימים אחרים אחו חיינו אינו עדן אנו עירומים על גשר תלוי תחת כיפת זכוכית שקופה, שבירה לא פעם, מתריסים מול הסופה חזרת אלי כתוך הלחם הנאפה ואני כבר כואב מחוספס ציני וגס את, תיבת נוח שלי, בך הכול מייחל מנוחתך, היותך, אררט חיי ומה יעיד, שהיינו כאן בכלל?! |