עזבת אותו לאנחות
והוא לפתע כל-יכול
נהנה מחופש יתר
מהאין ומהיש.
לקום מאוחר
חופשי מאהבה
להתפחז בבקלאווה
נוטפת סוכר ודבש
עם קנקן מלא קפה בוץ
ולהרהר בכל הטוב
המתעכז מולו ברחוב.
הוא אדון לנפשו-
יום לבד וברקיע כבר שט
בין קרניים שזורות חוטי זהב
ולא משנה מה יביא המחר.