אֲנִי זָקוּק לַחֹפֶשׁ

שֶׁיֵּצֵא מִמֵּךְ

שֶׁיַּבְקִיעַ דַּרְכּוֹ אֶל עֵבֶר

הָעֵצִים שֶׁבְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ

וְיַחַד אִתָּם לְטַלְטַלָּהּ

שֶׁאֵין מִמֶּנָּה חֲזָרָה. 

אֲנִי מַשִּׁיל אֶת מִלּוֹת

הַשִּׁירָה הַגְּבוֹהָה אֵלֶיהָ

הֻסְכַּנְתָּ כָּל חַיַּיִךְ: 

הַחֲנֻפָּה, הָרֹךְ, מִקְסָמִי

הַמִּכְתָּמִים הַנְּלוֹזִים בָּהֶם

בִּקַּשְׁתִּי גּוּפֵךְ לְאָרֵחַ

בְמִשְכנותַי הַהוֹלְמִים כְּפִרְאֵי

נְתָזִים הַמְּבַקְּשִׁים לַחְדֹּר -

אַל תּוֹכֵךְ. אֲנִי זֶה אֲנִי

וְאֵין בִּלְתִּי עוֹד וְאִתָּךְ-

אֵצֵא לַדֶּרֶךְ, וְכֻתְנוֹת חַיֵּינוּ -

מֻפְשָׁלוֹת, נְבוֹכוֹת בְּהָדָר

תְּמִיהָתָן - מָשָׁל לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם: 

נְתִינוֹת הַקֶּסֶם הַבְּתוּלִי הַנִּכְחָד