רציתי לספר לך סיפור לפני השינה,

רגע לפני שאת עוצמת עינייך,

ומתכסה לך בעננה.

הגיבורים אותם גיבורים,

אך העלילה טיפה שונה.

על יד הנהר נפגשנו,

גבר ואישה.

הרחק מאור הזרקורים,

נטולי כל חולשה.

עד הזריחה דיברנו,

איבדנו זמן ותחושה.

והוספנו ללכת יד ביד,

המים געשו,

אך הלב לא פחד.

העיניים דיברו,

בזמן שהקול רעד.

והשביל ברגע,

התחבר והתאחה.

הידיים אוטומטית נמשכו,

אל המקום אליו את ממשיכה.

הלב התמלא באושר,

ונשם סוף כל סוף לרווחה.

אז הוצאתי גיטרה,

וחיכיתי לרגע הנכון.

כשברקע מנגינה קסומה,

ומלאה בניצחון.

הקול אזר אומץ,

ושאל בביטחון:

האם תצטרפי למנגינה שלנו?

סיפרתי לך סיפור לפני השינה,

בתקווה שתוכלי לענות,

על השאלה האחרונה.

העיירה בחוץ פוקחת את עיניה,

ומתעוררת,

אך את לנצח ישנה.