חומה שתשמור עלי, חומת הרגש,. כל יום הוספתי עוד חומה

לחומה שנבנתה, עד שלא הצלחתי אם רציתי להגיע לעצמי.

ברחתי מעצמי, כי פחדתי לשבור את חומת ההגנה של כל

השנים ובפרט של היסורים האחרונים. החומה יסרה אותי,

כל מילה ששרפה את ליבי בניתי חומה.

נכון, גם לא הצלחתי לשמוע מבעד לחומות שבניתי. רק לא להפגע.

אני אשה של חומות והכל קרה מהר ביום שכתבו על חומותי~

מה שלומי?, זה מורי שכתב ובקש ממני לשאול~אז מה שלומי?

אז איך אדע עם כל כך הרבה חומות? איך ארגיש מלבד אותם

פחדים שמישהו יחדור את כל החומות ויכנס אל הלב שלי ששמור

בתוכי כגן עדן ממש. שאלתי את מורי~ מה זה שלומי? והשיב~שלום שאת

בשלום ומקבלת את עצמך, את מי את רוצה להכניס מבעד לחומות, אל הלב שלי? השיב 

מורי ואמר~את הקדוש ברוך הוא. תני לו  להכנס, אמר מורי, אין לי מקום

השבתי בדמעות. תני לא להכנס, בכיתי, צעקתי, התחננתי שיניח לי.

המשיך מורי ואמר~תני לו להכנס, נפלתי על ברכי ואמרתי~מורי, הוא בתוכי תמיד

היה הקדוש ברוך הוא ובכיתי כמו ילדה מתחננת על נפשה שיניח לי.

אמרתי למורי~מה אתה רוצה? השיב ואמר~תראי לי את המקום שיש בתוכך

בפנימיותך שהכנת, שמוכן לאהבת השם יתברך. אמרתי~מורי, תעזור לי לשבור את כל

החומות שנבנו ממילים, מכעס, מאי אהבה, מבדידות, מגעגועים, מדמעות.

עזור לי, מאסתי לברוח מעצמי, ואמר לי מורי~מה שלומי?

השבתי~רוצה שלום בתוכי.

אמן ואמן