תיבת נגינה

14/06/2020 15:53 | אלירון יעקובי

יש לי תיבת נגינה מחודשת,
ועם קצת כיוון היא תהיה מרגשת,
מתחתי מיתרים, אספתי את מחברת השירים,
תחושה קסומה אל המנגינה נכנסת.

הברחתי את האבק ואת התווים כיסיתי,
מעט מנוחה לפני שעת הקונצרט הגדולה.
הבמה כבר מוכנה, הכנות אחרונות עשיתי,
מנגינה שפורצת גבולות עולה ועולה.

והקהל ישיר בהמוניו. אני אנצח,
ואת בתשוקה גדולה תצטרפי.
קולך הקסום יעטוף את החדר,
וימצא לו רגיעה, כאן, על כתפי.

ומאות מחיאות כפיים ילוו אותנו בדרך החוצה,
יהיה קשה לברוח אפילו מהדלת האחורית.
הגשם החל לרדת והוא מכה בחוזקה,
שוטף בקולו ומוחק כל זכר,
למנגינה אפשרית.

התווים מתפזרים ומוצאים נחמה בקצה הרחוב,
ורק הרוח, היא היחידה כאן, שמחייכת.
העיפרון נשבר, הוא מתקשה בכוחו לכתוב,
אוסף את שבריו ורק מבקש ללכת.

בשלהי הסערה, יש כבר תקווה שמתבוננת,
היא משקיפה מלמעלה ומשתוקקת לברכה,
היא אמנם חלשה ושקטה,
אך יש עוד באוויר קול של אישה אשר מנגנת,
השרה בערגה ענוגה ומחכה רק לך.