על גבעה אדומה נשכחת
קוצי קיץ מפלחים
פעם רכים וירוקים
מבקשים ביקורים
עדרים וציוצי פרפרים
געגועים לימים רחוקים.

למרגלות הגבעה ילדה
עולה חדשה מארץ קרה
בת חמש בוכה ואבודה
וכבר בת שבע עשרה עולה
ובנים בריצה אחריה לתופסה
וזימזום צחוקה מקפץ לפיסגה.

בכאבי זיקנה היום היא עולה-
צחוקה לא השתנה
רק כמה דמעות עיקשות
של בת חמש זרה לסביבה.
בנחישות היא מטפסת
מאמינה שבפיסגה עדיין פריחה.