האיש על הספסל הירוק 

12.7.2020

 

שוב נתקלתי בו על הספסל הירוק,

הרוח את שערו מנופף מצד לצד

הוא יושב עם עיניים כבויות זרועותיו מכונסות

רגליו משוכלות תחת שלבי הספסל

חריצי האור בוהקים על מכנסיו

האיש הזה כאילו משלים עם בדידותו.

אני מכירה אותו, יש לו הכול

משפחה נחמדה, ילדים ונכדים

הפרנסה לא הייתה אף פעם חסרה

אבל התסכול פורץ החוצה מאליו

והוא מרשה לעצמו להתרפק עליו.

איני יודעת אם לגשת אליו, לחבק מותניו

לנסות להוציאו משרעפיו, כיצד יקבל פני

האם יאהב, האם יתרצה, האם יחזור החיוך לפניו?

כך אני עוברת על פניו, והנה השביל נושא אותי הלאה

עם הרהורי, כבר התרחקתי מעליו, והוא נשאר עם הגיגיו

ואני עם מחשבותיי למה עברתי ושלום לא אמרתי....