במעלה הרחוב
בדרך למרכז המושבה
ניצב בית גדול וכחול.
מקום מסתורי הבית עבורי
וכחסיד הֵרקוּל פוּארוֹ בלשתי
ואת הורי שאלתי-
למה הכחול המזעזע
והם ביידיש התלחשו
וכשעיניי הבריקו בסקרנות
המשיכו ברוסית.
בבית בוהק ולבן גר זוג מבודד
איש נשוא פנים ומכובד בקהילה
ואישתו צדקת ועוזרת בעת צרה.
הוא רופא מומחה והיא אחות
יחד עבדו ונישאו ואולי גם אהבו.
בגלל טעותו קטעו לה יד שהזדהמה
והיא לא סלחה וסילקה את בעלה
ואת הבית משחה בכחול לסגולה-
צבע ערבי נועז- נהייתה לאדומה-
פעילה שעשתה קומוניזם לביתה.
מעבר לכך לא אדע לעולם-
הבית מזמן נשכח ונעלם
גם הורי ושפתם וכל סביבת נעורי.