צמות של מילים

02/08/2020 19:45 | תומר קליין

צמות של מילים

צַמּוֹת שֶׁל מִלִּים קְלוּעוֹת בְּמִרְקַם הַחַיִּים
יוֹצְרוֹת בִּי עִבּוּי בַּמִּשְׁטָח הַקַּר שֶׁל הַנֶּפֶשׁ
אוֹחֵז אֲנִי בְּיָדַי תְּהוֹם וְרָמָה
הַמִּשְׁתַּלְּבִים לִידֵי גַּל עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

לְעִתִּים הַצְּלִילִים עֲמֻקִּים כְּתֵּבַת תְּהוּדָה אֵין סוֹפִית
לְעִתִּים הַצְּלִילִים עֲנֻגִּים וְנִשְׁמָעִים בְּזֶרֶם הַטֶּבַע
אַךְ תָּמִיד אוֹתִיּוֹת מְנַסּוֹת
לִגְרֹף רְוָחִים מִתּוֹךְ הָעוֹלָם.

הַזְּמַן חוֹמֵק בְּקַלּוּת אֶל תּוֹךְ יִן וְיַאנְג
כְּמוֹ טוֹרֵף וְנִטְרַף הַשְּׁלוּבִים זֶה בָּזֶה
בָּעוֹלָם שֶׁתָּמִיד חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ
בְּאַדֶּרֶת אַחֶרֶת

וַאֲנִי פּוֹרֵס כַּנְפֵי מִשְׁפָּטִים קָדִימָה
אַל אֹפֶק נֶעֱלַם
כְּשַׁחַף רָעָב לְשִׁירָה