(4.8.20)

ביום טוב שלי-
יום הזוי ודימיוני
אפשר לראות דרך ברק עיניי
כיפה חלקה של אופק
גלובלי ואחראי

אבל לכדור שלי בליטות חדות
בבל של מגדלים
מנקבים ופורצים למרומים
חיזיון אפרפר ומטושטש  
ואווירה לא בריאה

שיני משור מהלכים עלי אימים
אנשים לרוב שותקים
לפעמים מתנערים לרעש פטישים
אופקים חדשים בתוך עצמם מחפשים
במרחבים לא נודעים.