בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה יֵשׁ שִׁיר בִּלְתִּי נִשְׁמַע
מַנְגִּינָה שנולדה בַּחֵטְא שֶׁל יוּהֲרָה
אוֹ אוּלַי בָּקְעָה כְּאֶפְרוֹחִי זָדוֹן מְצוּיָּצִים
לִמְדֹד בִּי אֶת רִגְעֵי הַצַּעַר הַמָּתוֹק,
שֶׁמִּתּוֹכוֹ אני שׁוֹלֵף אֶת חֶרֶב הַמִּלִּים
כְּקוֹסֵם הַמְּבַתֵּר מִתְנַדֵּב חָסֵר תְּזוּזָה.
אַךְ לְמַעֲשֶׂה הָיְתָה זֹאת תַּחְבּוּלָה
מאחז עֵינַיִם מְשֻׁכְלָל-
נָפוֹצוּ מַחְשְׁבוֹתַי לָאֶלֶף לעֲזָאזֵלים
וַאֲנִי שָׂעִיר - אָדָם
קָרְבָּן הַבְעָרָה
אֲשֶׁר הָיְתָה לַשָּׁוְא