אם
תשלח ידך אל הנהר
תחוש באדמת
הכבול
ואם רק הייתה
כאן חבית, יכולת
למשות לטובת
היבול.
אך אתה רק אתה,
ובשתי כפותיך
תוכל רק לשאת
הבלים
ואולי יש מקום
לשריטה או לשתיים
ולשני חלוקי
נחלים.
אל תטעה להביט
אל מימי הנהר
ולחזות בדמותך
השקופה
זכור רק ידיך, רגליך,
ראשך
וחוש בדמותך
הזקופה.
אז הרם מבטך,
והיישר אל הדרך
לשאת בכפך
ברבים
גם הבלים וגם
שריטות
וגם חלוקי
נחלים.
וכאשר תראה
חיוך של ילד
נוכח אבן יפה
וכאשר אומן
יאמץ עיניו
אל מול שריטה
יחפה –
כי אז תדע שנתת
הכול
והיית דבר
בעולם
ומימשת זכותך
הזכה להיות
רק שק של בשר
ודם.