ענבלים של תקווה

מאירים יומי,

מבשילות שעותיי נחת.

הסמדר נתן ריחו.

זרעים שלחתי

לעבר שקיעת ימים,

לראות צאצאים.

גולשת עם אורות לראות

חמה בזריחתה,

דיצת עולם מחדש עצמו

כבראשית.