הַמִּלִּים מַחֲלִיקוֹת אֶת נַפְשִׁי
כְּכוֹבֵס אֲשֶׁר גִּהֵץ בִּגְדֵי שַׁבָּת
מֵעֲבִירוֹת מַתֶּכֶת חַמָּה וְתוֹבְעָנִית
עַד יְהֵה מִרְקָמָהּ כְּמֶשִׁי טִבְעִי.
הַמִּלִּים מַטְבִּיעוֹת בְּנַפְשִׁי
סִימָנֵי נְשִׁימוֹת שֶׁשָּׁכַחְתִּי לִכְתֹּב
כְּהָיָה חוֹתַם שַׁעֲוָה מַלְכוּתִי
הַסּוֹגֵר מִכִּתְמֵי אוֹהֲבִים.
אַךְ בְּבוֹאִי לְחַבֵּר מֵהֶן מִשְׁפָּטִים
תֵּצֶאנָה אוֹתִיּוֹת לְרַקֵּד עַל עוֹרִי
כְּפֵיוֹת יַעַר בֵּינוֹת פִּטְרִיּוֹת
לֶאֱחֹז בִּבְשָׂרִי עַד תּוֹתֵרְנָה
סִימָנֵי פִּסּוּק הַהוֹפְכִים לְנִמְשִׁים
קַעֲקוּעַ הַבּוֹעֵר בַּדָּיו שֶׁל סְתָרִים