אֶת הָאֲהָבוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ הַגַּן

הָיָה עוֹטֵף בִּכְרִיכוֹת סִפּוּרֵי יְלָדִים

שֶׁלָּקַחְנוּ הַבַּיְתָה,

מְשַׁנְּנִים כֵּיצַד נָעוּט עַל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל-

וְעוֹדֶנּוּ יְלָדִים :

וְכָרִיךְ שֶׁל אִמָּא .שׁוֹקוֹלָד .

וּמֵאָז קְצָת גָּדַלְנוּ

מִקְצָתֵנוּ הֶחְבִּיא–

עֲטִיפוֹת לִבְקָרִים

שֶׁאוֹתָם הַלַּיְלָה תָּהָה :

 אִם יָבוֹא- 

        לְהַחֲלִיף.

וַאֲנִי 

יֶלֶד טוֹב שֶׁכְּמוֹתִי

עִם קְצָת מַחְשָׁבוֹת פּוֹרְנוֹגְרָפִיּוֹת

שֶׁהַמּוֹרֶה לֹא תָּמִיד הִרְשְׁתָה -

לְעוֹלָם יְחַפֵּשׂ לְעַצְמוֹ:

אֶת מוֹכֶרֶת הַגַּפְרוּרִים הַקְּטַנָּה.