פדיון27/10/2020 09:27 | יצחק אורהרחובות הצרים התפתלו ממרום הגבעה בואכה מורדות הים כבציור נאיבי של ילד הגלים נעו הלוך ושוב כמו בציווי עתיק כמו אני- אלייך אני שומע את הזמן החולף והרי אירשתיך לי ברוח, באש ובמים בניחוח חמת בוקר בעונג ערבי סגריר הייתי לך- צלילים ואור כפרח הצריך אדמה ומים היית באדמתי נפלתי חלל, האור חלף עבר מהים כבר לא נושבת רוח אני לך- פדיון עננים לועגים נושאי סוד נוסעים מערבה הרחק- מעבר לים הגדול. |