פדיון

27/10/2020 09:27 | יצחק אור

הרחובות הצרים התפתלו ממרום הגבעה
בואכה מורדות  הים
כבציור נאיבי של ילד
הגלים נעו הלוך ושוב כמו בציווי עתיק
כמו אני- אלייך

אני שומע את הזמן החולף
והרי אירשתיך לי ברוח, באש ובמים
בניחוח חמת בוקר
בעונג ערבי סגריר
הייתי לך- צלילים ואור

כפרח הצריך אדמה ומים
היית באדמתי
נפלתי חלל, האור חלף עבר
מהים כבר לא נושבת רוח
אני לך- פדיון

עננים לועגים נושאי סוד
נוסעים מערבה
הרחק-
מעבר לים הגדול.