כְּבָר לֹא מְשַׁחְרְרִים
אֶת רַזֵי הַזְּמַן
מִתּוֹךְ תֵּיבַת הַהִתְהַוּוּת
כְּבָר לֹא זוֹחֲלִים בַּשָּׂדֶה הַקָּרֵב
שֶׁבּוֹ הַבֶּטֶן מִתְכַּוֶּוצֶת
כְּנִלְחֲצָה בִּידֵי הַיָּד הַחֲזָקָה,
בִּתְנוּעָת-מֶלְקָחַיִים.
וְעוֹד הַזְּרוֹעַ נְטוּיָה
וְהַפִּנְקָס רוֹשֵׁם
מִילִּים שֶׁמִּסְתַּבֵּר שֶׁמִישֶׁהוּ כְּבָר כָּתַב
(אֲבָל
הֱיוֹת וּמְחַבֵּר אֲנִי אוֹתָן בְּמַנְגִּינָה אַחֶרֶת
בְּמָטוּתָא מִקוֹרְאַי
אֶסְלַח כָּאן לְעַצְמִי).
אָהֲבָה כְּפוֹל שָׁלוֹשׁ
יֵשׁ בֵּין ד' אַמּוֹתַי
וְהִיא הַדֶּלֶק הַמֵּנִיעַ
אֶת הָאוֹר הַמְּקוּטָּב לַמֶּמְשֶׁלֶת