לצייר שחיפש אחר משמעות,

היה קשה להודות בטעות,

שכשהמכחול יבש, עלה בו החשש,

כי אבדה לו הזהות.

מרוב חיפושים על גלילי נייר,

אחרי קסם אחרון שכבר לא נשאר,

צייר בודד במסלול הזורח צועד,

ומחפש סימן למחר.

צורות עגולות וצבעים חמים,

יותירו בו תקווה נואשת,

למלא לילות וימים.

ופחד יירתע מלהתקרב,

אל כוחותיו הרדומים.

ונהרות יזרמו בלבו השבור,

כשאחרון גיבוריו יחזור,

ויתנחם בציור.

כשזרועות מחפשות עולם - 

את עולמו האסור.