אמן מתחיל

הרגוני.
אני לכם מתחננת.
הרגוני.
חיי להם נהפכו,
לחמר בידי אמן,
אמן בשלביו הראשונים.

חברותית-
גם אם תחפש,
לא תמצא מילה כזו במילוני.
והנה,
אותו אמן,
רוצה הכל לשנות.
אולי ללא כל כוונה רעה.
אך בהכאה אחת,
ואפילו עדינה,
משנה הכל.
את מה שאני,
אותו חמר,
רכשתי בעמל רב.
עד שאני נפתחתי-
אל עוד, כנראה,
חתיכת חמר.
עד שאני בה,
מוכנה להתערב,
באה ידו של אותו אמן מתחיל,
ומניעה אותנו אל שני קצוות השולחן.

במילים מועטות,
לערך כשלושה,
משנה את תדמיתי.
מאחת-
סתם אחת-
למפלצת.

ואני-
חמר אני.
איך אגיד?
איך את קולי אשמיע?

לכן כבקשתי בתחילה:
הרגוני,
טלו את חיי.

(כ"ה כסלו תשס"ו)