לאכול שירה
אוֹהֵב לֶאֱכֹל שִׁירָה עַל הַבֹּקֶרלִמְרֹחַ אוֹתָהּ כְּמוֹ חֶמְאָהעַל הַצַּד הַנָּכוֹן שֶׁל הַפְּרוּסָה,
כְּמוֹ טוֹסְט צָרְפָתִי מְדֻפְלָםלְפַזֵּר אוֹתִיּוֹת כְּאַבְקַת סֻכָּרוְלִבְלֹעַ מְלוֹא גָּרוֹן.
אוֹהֵב לִשְׁתּוֹת שִׁירָה עַל הַבֹּקֶרכְּמוֹ קָפֶה שָׁחֹר רֵיחָנִי וּמָתוֹקלִגְמֹעַ בְּדִיּוּק בַּטֶּמְפֵּרָטוּרָה הַנְּכוֹנָה.
אוֹהֵב לְהִתְעוֹרֵר עִם שִׁירָה עַל הַבֹּקֶרלִפְקֹחַ עֵינַיִם אֶל מִצְלוֹל וּמִשְׁקָללְהִזָּכֵר בַּחֲלוֹם קַדַּחַת מִלִּיםשֶׁהָזִיתִי בִּשְׁנַת יְשָׁרִים.