שרועים חבוקים על

אמא אדמה

נוהרים באור פרחי שדה ראשו נים

אוהבים

מנגנים גוף איש אל אישה

תשוקה

ערב קר, יום שישי בערב

ירושלים עוטה כבר אורות של חסד

ידו לא משה מידה

באוויר ניחוח חלות  שבת עלה

במורד הדרך לעליית הגג בנחלאות

עדיין בערו חנוכיות בחלונות

בחדרם, העלו אור נרות

וחזרו ואהבו- עד כלות

"שימני כחותם על לבך"  לחשה

וחא ידעה כי מאכלת הרע מעבר לפינה

ועת אמרו שפתיו תפילה בגופה

פסעו כבר האורבים  בחשכת הסמטה..