אנו מביטים דרך מסכים

דרך מסך הערפל, שבו תועים אנו

היכן הבהירות בתמונת חיינו

דרך מסך הגשם,המרטיב את

החיוך המבצבץ ממנו,מאושר

דרך מסך הדמעות המתרגם ממש

את סערת  הרגשות 

שלנו

דרך מסך הלא נודע והמסתורין

המעלה אותנו  אל במת

המחקר

דרך מסך החשיכה ,השולח אותנו 

לחלום

ומסך שמלתך , הפירחונית

לפעמים אנחנו מצמצמים את המבט

ומגיפים למשעי

את תריסי הריסים

מול גלי אור וחום חזקים

של שמש,או שנאה

או נפערים לרווחה

מאהבת פתאום...

המבט שלנו יקר מיהלום

אנו מעבירים אותו דרך

כל מיני התנגדויות

אז הוא נהיה מלוטש

ונוצץ

עם הדמעות...