כשאת אומרת לו

שאני לא ראויה

את בעצם אומרת לו

שאת לא ראויה

שלא ראוי היה לו להיוולד

שלא ראוי היה לבנו להיוולד

שלא היית את ראויה להיוולד

ואולי באמת זה כך, שאינך

אך את הינך, הינך כאן

כמו ציפורים צווחות ומושכות בכנפיהן, מנסות לפרכס לפני המוות,

לצבוע בצבע עוד כמה רגעים

מן החיים

כי הן יודעות

שעוד מעט ולא יהיה דבר

ולכן הן יודעות, שהדבר הגרוע ביותר עבורן, הוא המוות

חוסר היכולת לתקן

את תיקונן

האחרון

.