אני מחבק את חום האדמה

נושק לירוק הבתולי

מלטף את אודם הכלנית

מתנה אהבים עם הרקפת

כן, זו שבחגווי הסלע

פותח דלת, תוהה צבעים

את אלה שדבקו לעורי

את אלה, שעברו לעורך

את האור שנרקם עם

בית את לי, בבוקר קר  זה

דצמבר של סגרים ומסכות

אני מקשיב

דייר קבע את לי- אני לך

צופה מהחלון, מטביע נשיקה בהבל הזכוכית

אחר, מצמיד שפתיים קרות

לאלה,שלך, החמות

זו-   האהבה כולה.