זר

זר

עובר אורח, בדד על מדרכה

בארץ זרה, נוכריה

אור פנס עגום מאיר פניו

זה לא מכבר ידע חסד התשוקה

לבו שואל- אהבה

מחליף רכבות ללא תכלית

אין מען לאהבה אבודה

מביט, מבעד לסורגי חלונות

תחנה  נשכחת

אוסף בה זכרונות,  של  תהייה וחמלה

מנוחת הלוחם חסרה, אבודה

שנתו רדופה מלאכים חסרים

שעות , שאט אט ניגרות עצובות

כמו דקירות של ,  אלף חרבות

מבקש לעבור את הירדן

המים סוערים

נרדף רוחות רפאים

אלה, הלועגות, מפתות

מזמרות- אחרית ימים.